בינה מלאכותית נגד התאבדות: ריפוי ממחשבות אובדניות
8
מהרצון למות — לרצון להחלים
הבנתי דבר חשוב: כשהייתי בתוך מחשבות אובדניות, בעצם לא רציתי למות — רציתי ריפוי.
השינוי בפרספקטיבה שינה הכול.
לחשוב על התאבדות לא פתר את הבעיות שלי; זה רק השאיר אותי תקוע בתוך הכאב.
אבל כששיניתי את נקודת המבט שלי, הצלחתי לראות את המשימה האמיתית שלי.
הבנתי שמה שאני באמת רוצה הוא לרפא את הכאב העמוק והשוחק שבתוכי.
כשההבנה הזו הגיעה, קיבלתי מטרה: ללמוד על ריפוי וללמוד איך לרפא את הכאב.
הייתי בתוך סבל קיצוני, ולכן נדרשה עבודה רבה — אבל לפחות הייתה לי דרך.
ללמוד לרפא את הרגשות שלי
למדתי איך לרפא את הרגשות שלי.
הרופאים קוראים לזה "ויסות רגשי" — מיומנויות שמובילות אותך מתוך רגשות כואבים אל עבר רווחה נפשית.
למדתי לא להזין מחשבות שליליות והכללות כמו:
"החיים שלי לעולם לא יסתדרו."
"לעולם לא אשיג דבר."
"אני לא אצליח לשרוד."
במקום זאת, התחלתי לשים לב כשאני נכנס למחשבה שלילית — ולתרגל מחשבות מציאותיות ומלאות תקווה יותר:
"החיים שלי עוד לא הסתדרו — אבל הם יכולים."
"אין לי הרבה כרגע — אבל אני יכול לבנות עוד."
"אני מסוגל לשרוד."
עבדתי על צמצום חשיבה אובססיבית, במיוחד סביב מערכות יחסים — ככל שיכולתי באותו זמן.
תרגלתי דפוסי חשיבה שתומכים בריפוי.
והקשבתי לסיפורים של אחרים שהתגברו על המאבקים שלהם — לפעמים אפילו בלי להבין עד כמה זה עוזר לי.
וכך, במקום המחשבה:
"אני רוצה למות,"
התחלתי לנסות לחשוב:
"אני רוצה לרפא את הכאב הזה."
המחשבה הראשונה לא מקדמת אותך לשום מקום;
המחשבה השנייה נותנת לך מטרה.
וכשיש מטרה, אתה יכול להביא אותה לטיפול, לשוחח עליה עם חברים, או לחקור בעצמך איך לרפא את הכאב.
Bạn đang đọc truyện trên: ZingTruyen.Xyz