8
מהרצון למות — לרצון להחלים
הבנתי משהו חשוב מאוד:
כשעלו בי מחשבות אובדניות, זה לא באמת היה המוות שרציתי — זה היה הריפוי.
כששיניתי את הזווית שדרכה הסתכלתי על הדברים — הכול השתנה.
מחשבות על מוות מעולם לא פתרו את הבעיות שלי; הן רק השאירו אותי תקוע בתוך הכאב.
אבל כשהתחלתי לראות את הדברים אחרת, הבנתי את המשימה האמיתית שלי.
הבנתי שכל מה שרציתי באמת היה לרפא את הכאב העמוק והמייסר שנשאתי בתוכי.
ברגע שהבנתי את זה, סוף־סוף היה לי יעד:
ללמוד על ריפוי — ולרפא את הכאב עצמו.
הייתי בכאב קיצוני, ולכן הייתי צריך להשקיע מאמץ רב — אבל לראשונה היה לי כיוון.
ללמוד לרפא את הרגשות שלי
התחלתי ללמוד איך לרפא את הרגשות שלי.
הרופאים קוראים לזה ויסות רגשי — מיומנויות שעוזרות לעבור דרך רגשות כואבים ולהגיע למקום בריא יותר.
למדתי להפסיק להזין מחשבות שליליות והכללות כמו:
"בחיים שלי שום דבר לא מצליח,"
"לעולם לא יהיה לי כלום,"
"אני לא יכול לשרוד."
במקום זה, התחלתי לשים לב מתי המחשבה שלי שלילית — ולתרגל מחשבות מציאותיות ותקוותיות יותר:
"עד עכשיו החיים שלי לא הצליחו, אבל הם יכולים להשתנות."
"נכון, אין לי הרבה כרגע — אבל אני יכול לבנות יותר."
"אני יכול לשרוד."
לכוון את המחשבות לעבר החלמה
עבדתי גם על הפחתת מחשבות אובססיביות על מערכות יחסים (ככל שיכולתי).
תרגלתי דרכי חשיבה שתומכות בריפוי שלי.
הקשבתי לסיפורים של אנשים אחרים שהתמודדו עם הקשיים שלהם — לפעמים מבלי להבין עד כמה זה עוזר לי.
כיום, במקום לחשוב
"אני רוצה למות,"
אני משתדל לחשוב
"אני רוצה להחלים מהכאב הזה."
המחשבה הראשונה לא מובילה לשום מקום.
אבל השנייה — נותנת מטרה.
וברגע שיש לך מטרה, אתה יכול להביא אותה אל המטפל שלך, לדבר עליה עם חברים,
או לחקור בעצמך איך לרפא כאב.
Bạn đang đọc truyện trên: ZingTruyen.Xyz